הרטבת לילה ודלקת בדרכי השתן בילדים
ערנות לתסמינים של דלקת בדרכי השתן תבטיח שבמקרה שיש בעיה, הילד יקבל את הטיפול שהוא זקוק לו. מרבית הבעיות בדרכי השתן ניתנות לטיפול בקלות אם הן מתגלות מוקדם.
מהי הרטבת לילה?
גם אם הילד בגיל הגן למד להשתמש בשירותים ונשאר יבש במהלך היום (בדרך כלל מגיל שנתיים עד גיל ארבע), הוא עלול להרטיב את המיטה בלילה מדי פעם. זה מצב תקין עד גיל שש או שבע. בגיל זה, הרטבת לילה עדיין נורמלית לחלוטין, אך היא יכולה לערער את הילד ולמנוע ממנו ליהנות מפעילויות חברתיות כגון שינה אצל חברים ומסיבות פיג'מה.
אינכם רוצים ללחוץ עליו או לבקר אותו על הרטבת המיטה. זה לא מכוון וזה לא בשליטתו.
מתי מדובר בזיהום או דלקת בדרכי השתן?
הסימנים הבאים עשויים להצביע על זיהום:
אם הילד צריך פתאום להטיל שתן לעתים תכופות יותר (כל חמש דקות למשל) אך הוא מוציא כמות קטנה בלבד של שתן בכל פעם.
אם השינוי בתדירות מתן השתן מלווה בכאבים, בחום או בריח לא נעים.
התייעצו עם רופא/ת הילדים, במטרה לבדוק אם יש זיהום בעזרת בדיקת שתן.
בנות חשופות יותר לזיהומים
זאת משום שפתח השופכה, הצינור המוביל את השתן מהשלפוחית אל מחוץ לגוף, קצר וקרוב לפי הטבעת. החיידקים יכולים להיכנס בקלות לשלפוחית. קיימים מספר אמצעי זהירות בהם אפשר לנקוט כדי להקטין את הסיכון לדלקת בדרכי השתן:
נגבו את ישבנה של בתכם מקדימה לאחור ולמדו אותה לעשות את אותו הדבר.
החזיקו מגבונים לחים בהישג יד בשירותים לשימוש לאחר כל יציאה.
הימנעו מאמבטיות קצף, אשר עלול לחדור ולגרות את שלפוחית השתן ולהכין את הקרקע לזיהום.
ודאו שבתכם שותה הרבה מים או נוזלים אחרים. בנות צריכות להטיל שתן כל שעתיים עד ארבע שעות במהלך היום, וצבע השתן שלהן אמור להיות חיוור (כמעט שקוף) אם הן שותות מספיק נוזלים.
מתי להתחיל לדאוג?
הודיעו לרופא/ת הילדים אם ילדכם, שכבר עבר גמילה מחיתולים, ואינו מרטיב את המיטה בלילה או מרטיב לעתים רחוקות, מתחיל לעשות זאת לעיתים קרובות. זה יכול להיות סימן לדלקת בדרכי השתן או להצביע על סוכרת, מחלת כליות או עצירות. באופן דומה, כאשר הילד שהיה יבש במהלך היום מתחיל להרטיב במהלך היום, זה כמעט תמיד סימן לבעיה רפואית. כל שינוי דורש מעט עבודת בילוש ואולי גם בדיקה אצל הרופא/ה.
איך זה זורם?
הסתכלו על זרם השתן של הילד, בעיקר אם מדובר בבן. זרם נאה וחזק בצורת קשת, הרחק מהגוף, הוא זרם תקין אצל בנים. זרם חלש וטפטופי, או שחרור קבוע של כמויות קטנות של שתן שמשאירים תחתונים או חיתולים לחים בקביעות, יכול להיות סימן למשהו לא תקין בדרכי השתן. אם הילד צריך להתאמץ כדי להטיל שתן או שקשה לו להתחיל, ידעו את הרופא/ה על כך; ייתכן שקיימת בעיה בדרכי השתן.
צבע וריח
אם צבע השתן של הילד ורוד או שהוא כהה מאוד ובעל ריח חריג, הביאו זאת לתשומת לב הרופא/ה באופן מידי. בעיות בכליות או בכבד עשויות לגרום לכך וזה דורש בדיקה והתייחסות מידית. טיפול בשלב מוקדם יכול למנוע נזק לכליות.
אף שמרבית הבעיות בדרכי השתן ניתנות לטיפול בקלות, חשוב לדעת לזהות בעיות כדי שהטיפול בהן יהיה מידי.
קראו עוד בנושא פעוט
הצטרפו למועדון של פמפרס וקבלו: